הכרה בהוצאות כיבוד במקום העסק והוצאות אירוח

הוצאות בגין כיבודים במקום העסק

הוראות פקודת מס הכנסה מתירות בניכוי 80% מההוצאות לכיבוד קל עבור העובדים ועבור אורחים המבקרים במקום העסק.

הוצאות כיבודים ואירוח כוללים בין היתר, שתיה חמה וקרה, עוגיות וכן פירות וירקות העונה. 

בעלי עסקים שאין ברשותם משרד אך חולקים מרחבי עבודה משותפים דוגמת WeWork ודומיהם יכולים אף הם לדרוש הוצאות כיבוד כהוצאות מוכרות. 

גישת מס הכנסה היא שהוצאות כיבודים ואירוח שאינם מהווים כיבוד קל, כמו למשל ארוחה עסקית עבור אורח שאינו תושב חוץ, והוצאות כיבוד מחוץ למקום העיסוק אינם מהווים הוצאה מוכרת ולא יותרו בניכוי. 

הוצאות אירוח

בת"צ 20306-12-13 מהילי בע"מ נ' רשות המסים, קבע בית המשפט כי הסייגים הקבועים בתקנות מס הכנסה בנוגע לסוגיית הוצאות הכיבודים הם סייגים מוחלטים. קרי, יוכרו 80% מהוצאות לכיבוד קל ולא כיבוד אחר שהוצאו במקום העיסוק ולא מחוץ למקום העיסוק. 

מכאן שהכלל הגורף הוא שהוצאות בשל אירוח בארץ אינן מהוות הוצאה המותרת בניכוי, למעט במקרה של אירוח אורחים מחו"ל שאז תותר הוצאה במידה והיא סבירה וצויין לגביה שמות האורחים, ארץ מוצאו, מספר ימי האירוח, מהות הפגישה והקשר העסקי שבה). 

מאז פסק הדין שניתן בשנת 2016 השתנתה המציאות העסקית בישראל ובכל העולם. עסקים רבים אינם פועלים עוד במשרדים כפי שהיה נהוג ורבים מהם פועלים היום מביתם ומשתמשים בבתי קפה לצורך קיום פגישות עבודה. 

גישתנו היא שלאור המצב היום יש להכיר בחלק מסכום הוצאות האירוח בבתי קפה שאינם מתייחסים לבעל העסק ומי מטעמו כהוצאה מוכרת לצרכי מס. 

אנו ממליצים לרשום על כל חשבונית אירוח שכזו את מספר ושמות האנשים איתם נערכה הפגישה, תפקידם ומטרת הפגישה. חלק ההוצאה שיידרש לצרכי מס יהיה החלק בגין האורחים בלבד ובתנאי שהפגישה כרוכה בפעילות העסקית. 

גישה זו לא קיבלה ביטוי בפסיקה ו/או בחקיקה. 

הוצאות בגין עבודה בבתי קפה

בשנת 2018 נדון עניינה של חברת משרד בקפה שפיתחה ממשק שכשאר מגיע בעל עסק לבית הקפה ובוחר לשלם באמצעות האפקליציה, מוצאת לו חשבונית בשיעור של 60% עבור שירותי משרד והיתרה עבור כיבוד שותיה.

לגישת החברה החשבונית המתייחסת לשירותי משרד מהווים הוצאה מוכרת והיתרה היא הוצאה שלא תכר.

בפס"ד שדן בבקשת החברה למתן סעד הצהרתי קבע בית המשפט שלא ניתן ליתן סעד שכזה והותיר את השאלה בגדר סוגיה שנותרה פתוחה לדיון.

לפי גישת רשות המסים היא מכירה בהוצאות עבור 'שירותי משרד' לצורכי ניכוי במס הכנסה ובמע"מ, רק כאשר מדובר במשרד בו מנהל בעל העסק את עיסוקו דרך קבע או כאשר מדובר במקום ששימושו העיקרי הינו משרד, דוגמת חללי עבודה משותפים. הוצאות בגין שהות בבתי קפה, מסעדות וכיו"ב אינן נכללות בהגדרת 'שירותי משרד'".

בסוגיה זו אנו לא ממליצים לדרוש הוצאות כיבוד בגין עבודה בבתי קפה שכן אנו לא סבורים שהיא עומדת בתנאי סעיף 17 ו סעיף 31 לפקודת מס הכנסה. אין מניעה מבעלי העסק לעבוד מביתו או מכל מקום אחר שאינו כרוך בתשלום לבתי קפה. ואין חובה או הכרח לבצע את העבודה דווקא מבתי קפה.