חופשה מרוכזת

המעסיק הוא זה שמחליט על מועדי החופשה של עובדיו. לכן בכפוף לשתי מגבלות רשאי המעסיק לקבוע כי במהלך ערבי החג ו/או ימי חול המועד ייסגר מקום העבודה והעובדים יצאו לחופשה מרוכזת

ראשית, כאשר מספר ימי החופשה הכפויים, (כולל ימי המנוחה השבועיים) הם לפחות 7 ימים , מחויב המעסיק לתת לעובדים הודעה מראש של שבועיים לפחות על היציאה לחופשה ותאריך תחילתה.אם החופשה הכפויה היא קצרה יותר, אין צורך במתן הודעה מוקדמת של שבועיים).

שנית, לא ניתן לכפות יציאה לחופשה על עובד שאין לזכותו ימי חופשה צבורים.

על כן, ככל שקיים עובד שלא צבר מספיק ימי חופשה לניצול, יוכל המעסיק לנקוט באחת מהפעולות הבאות:

1. לא להוציא את אותו עובד לחופשה.

2. להוציאו לחופשה בתשלום מבלי לנכות ימים אלה מימי החופשה שיצבור בעתיד.

3. להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום, בתנאי שהעובד נתן לכך את הסכמתו.

נדגיש שימי חג לא יבואו במניין ימי החופשה השנתית. בהתאם לחוק, אם במהלך החופשה חלים ימי חג אזי יראו את החופשה כאילו הופסקה באותם הימים, וימי החג לא ינוכו ממכסת ימי החופשה השנתית של העובד.