פקדון לעובדים זרים שהם מסתננים

נוהל פיקדון לעובדים זרים שהם מסתננים

רקע 

חוק עובדים זרים קובע כי ניתן לחייב מעסיק של עובד זר להפקיד עבור העובד הזר, מדי חודש, פיקדון כספי בגין כל חודש בו הועסק העובד הזר על ידו, הסכום שהופקד לפיקדון על ידי מעסיק, יבוא על חשבון תשלומים סוציאליים שעל המעסיק לשלם לקרן פנסיה, לתכנית חיסכון אחרת, לקופת תגמולים או לתשלום פיצויי פיטורים, מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה ובשיעורים הקבועים בהסכם או בצו כאמור. למען הסר ספק, הוראות החוק תחולנה אף אם נוכו מהעובד כספים מכספי הפיקדון כמפורט להלן.

סעיף 1יא1 לחוק, שתוקפו החל מיום 1.5.2017, קובע כי מעסיק של עובד זר שהוא מסתנן על פי ההגדרה שלהלן יפקיד עבורו פיקדון עבור כל חודש בו הועסק המסתנן על ידו, בסכום חודשי השווה ל- 36% משכר עבודתו של המסתנן באותו החודש (20% כחלק העובד, ו- 16% כחלק המעסיק). שכר עבודתו של המסתנן הנו שכר העבודה המובא בחשבון לצורך חישוב פיצויי פיטורים לפי סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963.

"מסתנן" לעניין נוהל זה הוא מי שמתקיימים לגביו התנאים המצטברים הבאים:

הוא שוהה בישראל.

שהייתו בישראל אינה מכוח אזרחות ישראלית או אשרת עולה או תעודת עולה או רישיון לישיבת קבע.

הוא נכנס לישראל שלא דרך תחנת גבול שקבע שר הפנים לפי סעיף 7 לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב 1952 - (להלן -- "חוק הכניסה לישראל").

הוא בעל רישיון לפי סעיף 2(א(2) או 2(א(5) לחוק הכניסה לישראל. הנחיות לבדיקת רישיונו של המסתנן, לרבות תמונות לדוגמה, מפורסמות באתר האינטרנט של רשות האוכלוסין וההגירה. 

החלת חובת הפקדת פיקדון בגין העסקת מסתננים נועדה מצד אחד להבטיח את זכאותו של העובד המסתנן לזכויות פנסיוניות ופיצויי פיטורים, ומצד שני ליצור תמריץ משמעותי ליציאת המסתנן מישראל במועד כאשר הדבר יתאפשר, ולמנוע את השתקעותו בישראל לאחר "תום התקופה לשהייה בישראל", המוגדרת בסעיף 1י2 לחוק כמועד שבו על המסתנן לעזוב את ישראל כפי שנקבע בפסק דין חלוט או בהודעה מאת שר הפנים או מנהל רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים. בהתאם לכך, מפיקדונו של מסתנן שנותר לשהות בישראל לאחר "תום התקופה לשהייה בישראל", רשאית הרשות לנכות סכום יחסי מן הפיקדון בעד כל חודש איחור ביציאה.

כספי הפיקדון יופקדו באופן מקוון באמצעות אתר האינטרנט של הרשות, בחשבון בנק המנוהל באמצעות יחידת הפיקדונות במינהל שירות למעסיקים ועובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה (להלן: "יחידת הפיקדונות).

עובד זר שהוא מסתנן אשר נפטר במהלך תקופת שהייתו בישראל, והיה זכאי לכספי הפיקדון אילו היה יוצא מישראל במועד פטירתו, פטירתו אינה מבטלת את הזכאות לכספי הפיקדון, ולפיכך לאחר פטירתו יועברו הכספים בהתאם לקבוע בחוק.

מעסיק שלא יפקיד כספי פיקדון לעובד מסתנן יהא צפוי להליכי אכיפה מינהלית ופלילית.

אין בהפקדת כספי פיקדון לעובד מסתנן או בדיווח על תשלום הפיקדון כמפורט בנוהל זה, משום אישור לחוקיות העסקתו של המסתנן בידי המעסיק או לחוקיות שהייתו או עבודתו של המסתנן בישראל. 

הפקדת הפיקדון בחשבון הבנק וחובת הדיווח

חובת הפקדת הפיקדון חלה על המעסיק בכל חודש, עבור כל עובד מסתנן שהועסק על ידו בחודש הקודם למועד התשלום. הפיקדון יופקד בחשבון הבנק במועד שבו על המעסיק לשלם את שכרו של העובד המסתנן עבור החודש שלגביו משולם הפיקדון. לצד האמור, בחודש שבו חל מועד יציאתו העובד המסתנן מישראל יציאה של קבע, על המעסיק לשלם את יתרת סכום הפיקדון עבור תקופת העסקתו של העובד המסתנן למועד יציאתו כאמור, חמישה ימים לפחות לפני מועד זה, ובלבד שהמעסיק יודע על מועד העזיבה הצפוי

מלבד ניכוי חלקו של העובד המסתנן בשיעור 20% משכרו החודשי, המעסיק אינו רשאי לנכות משכרו סכום נוסף לטובת הפיקדון, וכספי הפיקדון אינם ניתנים להעברה לשעבוד או לעיקול.

על המעסיק לשלם את הפיקדון באופן מקוון.

בעת ביצוע תשלום הפיקדון, נדרש המעסיק למלא טופס תשלום מקוון, אשר במסגרתו עליו לדווח באופן מקוון את פרטי תשלום הפיקדון עבור כל עובד מסתנן המועסק על ידו. דיווח זה כולל את הפרטים הבאים: 

פרטי המעסיק

פרטי כל עובד מסתנן שלגביו שולם הפיקדון

סכום הפיקדון ששולם עבור כל עובד מסתנן - חישוב הסכום יבוצע בעמוד התשלום המקוון על בסיס דיווחי המעסיק אודות סך שעות העבודה, שכר ברוטו, השכר המבוטח של העובד לצורך הפרשות פנסיוניות וסכום המס שנוכה במקור

חודש/י השכר שבעדו שולם הפיקדון

סכום הפיקדון

סכום הפיקדון שעל המעסיק לשלם עבור כל עובד מסתנן שהוא מעסיק יהא בסכום השווה ל-36% משכר עבודתו של המסתנן בחודש שלגביו משולם הפיקדון, לפי החלוקה הבאה:

חלק המעסיק - חלק השווה ל-16% משכר המסתנן ישולם בידי המעסיק (הפרשה). חלק המעסיק ייחשב כהכנסה של העובד המסתנן במועד בו יתקבל על ידו בפועל, ויוטל עליו מס הכנסה בשיעור סופי של 15% בלא זכות לפטור, ניכוי או קיזוז כלשהם

חלק העובד - חלק השווה ל-20% משכר המסתנן ינוכה בידי המעסיק משכר המסתנן. הפקדת חלק העובד תתבצע לאחר ניכוי מס במקור, בידי המעסיק, משכר עבודתו של המסתנן.

שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ושר האוצר רשאים, בהתייעצות עם שר הפנים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, לקבוע בצו כללי או צו לגבי סוגי עבודה או ענפים מסוימים, כי חלק המעסיק יהיה בשיעור נמוך יותר מ-16% אך לא נמוך מ- 12.5%, וכי חלק העובד יהיה בשיעור נמוך מ-20% אך לא נמוך מ-16.5%. נכון למועד פרסום נוהל זה, לא פורסם צו כאמור.

תשלום הפיקדון לעובד המסתנן

עובד מסתנן אשר יוצא מישראל שלא לצורך יציאה זמנית בכל מועד לאחר תום התקופה לשהייה בישראל החלה לגביו שהינה, כאמור, המועד בו על המסתנן לעזוב את ישראל כפי שנקבע בפסק דין חלוט או בהודעה מאת שר הפנים או מנהל רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים, זכאי לקבל 67% מכספי הפיקדון שהופקדו לזכותו בחשבון הפיקדון, בתוספת רווחים, ובניכוי עמלות ניהול החשבון וכן בניכוי מס הכנסה בשיעור 15%.

גם ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים שנצברו בחשבון הפיקדון של העובד המסתנן, ואשר מקורם בפיקדון, ייחשבו כהכנסה בידי העובד הזר במועד שבו התקבלו על ידו בפועל; ויוטל עליהם מס הכנסה בשיעור סופי של 15% בלא זכות לפטור, ניכוי או קיזוז כלשהם

עובד מסתנן אשר עוזב את ישראל במהלך 6 חודשים מתום התקופה לשהייה בישראל החלה לגביו, יהא זכאי לקבל, בנוסף לחלק האמור בסעיף הקודם, את יתרת כספי הפיקדון בשיעור 33%, בתוספת הרווחים ובניכוי עמלות ניהול חשבון, ומס הכנסה בשיעור 15%, אשר ינוכו לאחר ביצוע ניכויים נוספים כמפורט להלן ובסדר המפורט להלן:

במידה והורחק מישראל - הוצאות הרחקתו מישראל 

ניכוי בשיעורים המפורטים להלן, מן הסכום הנותר לאחר ניכוי הוצאות הרחקה, בהתאם לחלוף הזמן מתום התקופה לשהייה בישראל תקופת השיהוי בחודשים שיעור הניכוי באחוזים

1-2 חודשים 25%

2-3 חודשים 35%

3-4 חודשים 50%

4-5 חודשים 65%

5-6 חודשים 80%

מעל 6 חודשים 100%

מס כדין על הסכום הנותר לאחר הניכויים הקודמים