חופשה כפויה ביוזמת המעסיק

בהתאם לפסיקת בית הדין לעבודה המעסיק הוא שמחליט על מועדי החופשה של עובדיו. לפיכך, רשאי מעסיק לקבוע כי במהלך ערבי החג ו/או ימי חול המועד ייסגר מקום העבודה, והעובדים יצאו לחופשה מרוכזת, וזאת, בכפוף לשתי מגבלות:

1. ככל שמספר ימי החופשה הכפויים, לרבות ימי המנוחה השבועיים, הם של 7 ימים ומעלה , מחוייב המעסיק לתת לעובדים הודעה מראש של שבועיים לפחות על היציאה לחופשה ותאריך תחילתה.
   
   אם החופשה הכפויה היא קצרה יותר, אין צורך במתן הודעה מוקדמת של שבועיים).

2. לא ניתן לכפות יציאה לחופשה על עובד שאין לזכותו ימי חופשה צבורים.
   
   ככל שקיים עובד שלא שלא צבר מספיק ימי חופשה לניצול, יוכל המעסיק לנקוט באחת מהפעולות הבאות:
   
   

   1. לא להוציא את אותו עובד לחופשה.

   2. להוציאו לחופשה בתשלום מבלי לנכות ימים אלה מימי החופשה שיצבור בעתיד.

   3. להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום, בתנאי שהעובד נתן לכך את הסכמתו.

נדגיש שימי חג לא יבואו במניין ימי החופשה השנתית. בהתאם לחוק, אם במהלך החופשה חלים ימי חג אזי יראו את החופשה כאילו הופסקקה באותם הימים, וימי החג לא ינוכו ממכסת ימי החופשה השנתית של העובד.